מה יקרה אם מחר תאבדו זמנית 30% מהיכולת הגופנית שלכם?

יוסי ואהרון – אותו גיל, אותה תאונה, נקודת פתיחה אחרת

שניהם גברים בני 67, מנהלים חיים עצמאיים, עובדים, מטיילים ונפגשים עם המשפחה. אבל יש ביניהם הבדל אחד משמעותי: יוסי מתאמן באופן קבוע כבר שנים, כולל אימוני כוח, ואילו אהרון כמעט ואינו עוסק בפעילות גופנית.

יום אחד, במהלך נסיעה משותפת, השניים נפגעים בתאונת דרכים. שניהם נאלצים לעצור לתקופה, לנוח, לעבור שיקום ולחזור בהדרגה לשגרת החיים.

בתקופה כזאת הגוף כמובן עלול לאבד חלק מהכוח ומהיכולת שהיו לו לפני כן. וכאן מתחיל להתגלות ההבדל בין השניים.

יוסי הגיע לתקופה הזאת עם "מאגר" גדול יותר של כוח ויכולת גופנית. גם לאחר הירידה הזמנית בתפקוד, נקודת הפתיחה שלו עדיין הייתה גבוהה יותר — נשאר לו יותר "מרווח" תפקודי להתמודד עם פעולות היום־יום ועם החזרה ההדרגתית לשגרה.

אצל אהרון נקודת הפתיחה הייתה נמוכה יותר. לכן אותה תקופה של חוסר פעילות הורגשה אצלו בצורה משמעותית יותר: פעולות שקודם היו מובנות מאליהן דרשו פתאום יותר מאמץ, והדרך חזרה לשגרה הייתה מאתגרת יותר.

יוסי ואהרון עוזרים לנו להבין רעיון חשוב: שני אנשים יכולים להיקלע לאותו משבר כאשר לכל אחד מהם יש "מאגר" שונה לחלוטין של כוח ויכולת גופנית.

ככל שאנחנו נכנסים לתקופה מאתגרת עם יותר כוח, יציבות ויכולת גופנית – כך יש לנו יותר "רזרבה תפקודית" שאפשר להישען עליה.

וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו לא מתאמנים רק בשביל מה שאנחנו מסוגלים לעשות היום.

אנחנו בונים כוח גם בשביל המחר.

 ובהסבר פשוט?

אפשר לחשוב על זה כמו "חשבון חיסכון" של הגוף.  אם הפעולות היומיומיות שלנו דורשות רק חלק קטן מהיכולת שלנו — נשאר לנו מרווח ביטחון.. למקרה ונצטרך.

לדוגמה:

אם לקום מכיסא דורש מאיתנו רק חלק קטן מהכוח שעומד לרשותנו — נשאר לנו מרווח גדול (זה לא מביא אותנו ל"קצה").

לעומת זאת, אם אותה פעולה כבר דורשת כמעט את מלוא היכולת שלנו, מרווח הביטחון קטן מאוד.. מה יקרה אם היכולת נפגעה? לא נוכל לקום?

וכאן בדיוק נמצאת הרזרבה התפקודית: רזרבה תפקודית היא הפער בין מה שאנחנו מסוגלים לעשות, פיזית וקוגנטיבית, לבין מה שאנחנו חייבים לעשות כדי לתפקד ביום־יום.

זה בדיוק המקום שבו אימוני כוח הופכים לחשובים במיוחד.

לא כדי להפוך למפתחי גוף, לא כדי להרים משקלים כבדים לשם הרושם. אלא כדי שהפעולות הרגילות של החיים ידרשו מאיתנו פחות מאמץ !

או בניסוח אחר : כמה "דלק"\יכולת יש לך – מעבר ליכולת הבסיסית שלך לזוז ולהתקיים?

"אבל אני הולך הרבה. זה לא מספיק?"

הליכה היא פעילות מצוינת.

היא חשובה ללב, לסבולת, לבריאות הכללית וגם להרגשה הטובה. אבל הליכה לבדה לא תמיד מספקת את הגירוי שהגוף צריך כדי לשמר ולבנות כוח.

עם השנים, היכולת לייצר כוח היא אחת היכולות שאנחנו לא רוצים להזניח. כי כוח הוא מה שעוזר לנו:

• לקום מכיסא בקלות
• לעלות מדרגות
• לשאת שקיות
• להרים מזוודה
• לשמור על יציבות
• לקום מהרצפה

ולהמשיך לבצע פעולות שאנחנו רוצים לבצע — בלי לחשוב עליהן יותר מדי.

רזרבה תפקודית היא לא רק "להימנע מירידה"

יש כאן גם צד הרבה יותר חיובי. המטרה היא לא רק להימנע ממצב שבו קשה לנו לעשות דברים.

המטרה היא להמשיך לעשות יותר: לטייל, לנסוע לחו"ל, לשחק עם הנכדים, לצאת מהבית בביטחון, לעלות מדרגות בלי לחשב כל צעד, להרגיש שהגוף עדיין משרת אותנו — ולא מנהל אותנו.

וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשמר לאורך השנים.

החדשות הטובות : אפשר לעשות עבודה מצוינת על הרזרבה הזאת.

רזרבה תפקודית לקויה אינה משהו שצריך פשוט לקבל כעובדה.

אפשר לעבוד על היכולת של הגוף — לחזק אותו, להוסיף למסת השרירים, לשפר את התנועה, את שיווי המשקל ואת היכולת להתמודד עם מאמץ.

ואחד הכלים החשובים לכך הוא אימון כוח מותאם לגילאי 60+.  אימון כוח מותאם הוא אחד הכלים החשובים לשמירה ולשיפור של כוח, צפיפות העצם, מסת שריר, יכולת תנועה ותפקוד לאורך השנים. 

הנוסחה היא פשוטה : ככל שנתאמן ונביא את הגוף למצב שבו הוא יודע לזוז יותר טוב, להיות חזק יותר, להיות שרירי יותר, להגיב מהר יותר, להיות בשיווי משקל טוב יותר, להצליח להתאמץ לאורך זמן ארוך יותר וכו' – נגדיל את הרזרבה שלנו.

ככל שהגוף מסוגל ליותר – כך פעולות החיים "עולות" לנו פחות מתוך סך היכולת שלנו.

בסטודיו גוף1 הרצליה לא צריך להיות "בכושר" כדי להתחיל.

אנחנו עובדים בקבוצות קטנות של עד 8 מתאמנים בלבד, כך שכל אחד יכול לעבוד בהתאם ליכולת שלו ולקבל התאמות מהמאמן לאורך האימון.

בין המתאמנים שלנו יש גם בני ובנות 60+, 70+ וגם 80+ שהגיעו אלינו אחרי שנים ללא אימוני כוח מסודרים – לצד אנשים שכבר פעילים ורוצים לשמור על הגוף חזק לאורך השנים.

אנחנו עובדים על כוח, יציבות, שיווי משקל ותנועות שרלוונטיות לחיים עצמם, ומעלים את הרמה בהדרגה.

המטרה היא לא להיות הכי חזקים בסטודיו.
המטרה היא להיות חזקים יותר בחיים שמחוץ לסטודיו.